סבב שני של ביטול רשמיות תקנים ישראליים

ביטול רשמיות תקנים בשנת 1998
 
בעקבות פעילותה של לשכת המסחר בעבר, כבר בחודש ינואר 1998 פורסם תיקון לחוק התקנים, התשי"ג - 1953, הקובע בצורה ברורה ומצמצמת יותר לעומת קודם לכן, את הסיבות(עילות) המאפשרות לפרסם תקנים ישראליים או חלקים של תקנים ישראליים כרשמיים.
 
בחוק התקנים בוטלו עילות שאיפשרו עד אותה תקופה לשר התעשייה והמסחר דאז להכריז על תקן ישראלי כרשמי מהסיבות(עילות) כגון: "הגנת הצרכן" או "הבטחת רמה נאותה לתוצרת הארץ" או "ייעול המשק",  ונקבע כי ניתן לפרסם תקן ישראלי כרשמי רק מהסיבות הבאות: שמירה על בריאות הציבור, שמירה על בטיחות הציבור, הגנה על איכות הסביבה, הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים, הספקת מידע....,  מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן בשימוש בחומרים ומוצרי בניין.
 
בהצעת החוק שבעקבותיה נקבעו העילות החדשות הנ"ל לפרסום תקנים ישראליים כרשמיים נאמר כי "הגבלת המטרות תסיר חסמי יבוא הקיימים היום, תגביר את התחרות ותביא להוזלת העלויות ולשיפור רמת השירות".
 
כתוצאה מהשינוי הנ"ל בחוק התקנים בוטלה הרשמיות של תקנים או של חלקים של תקנים ישראליים רבים.
 
בדו"ח מבקר המדינה 52 ב',  משנת 2002 אמנם נכתב כי "בשנת 1998 צומצם
בכ-30% מספר התקנים הרשמיים שבגינם נעשו בדיקות רבות", אך בפועל נעשו בדיקות תקן חובה למוצרים מיובאים בהיקף רחב יותר לעומת היקף הבדיקות קודם ביטול רשמיותם של התקנים או חלקים של תקנים ישראליים בשנת 1998.
 
מגמת הרחבת בדיקות היבוא נמשכה במשך שנים רבות תוך הגדלת הכנסות מכון התקנים הישראלי מבדיקות יבוא, הגוף הרשאי באופן בלעדי להנפיק אישורי תקן ביבוא, על פי הוראות שר הכלכלה ב- "צו יבוא חופשי".
 
 
הרחבת היקף בדיקות היבוא באה בעיקר בעקבות הרחבת היקף דרישות העמידה בתקנים רשמיים קיימים לגבי מוצרים נוספים שקודם לכן לא חויבו בבדיקות, ועל ידי פרסום תקנים ישראליים נוספים כרשמיים והטלת חובת עמידה בבדיקות על פיהם על מוצרי יבוא נוספים, שקודם לכן לא חויבו בבדיקות.
 
ביטול רשמיות תקנים ישראליים בשנת 2014
 
בתאריך 29.1.2012 ממשלת ישראל החליטה לאמץ את המלצות "ועדת טרכטנברג" לשינוי כלכלי - חברתי, להקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל, באמצעות עידוד תחרות, לרבות ממקורות יבוא, הפחתת בירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לבין העולם.
 
ועדת טרכטנברג המליצה המלצות רבות בתחום מדיניות התקינה וביניהן להטיל על שרי האוצר והכלכלה לתקן את חוק התקנים התשי"ג - 1953 וכן לתקן כל חקיקה אחרת כדי לקדם את יישום המלצות הועדה.
 
כתוצאה מכך בחודש אוקטובר 2013 פורסם תיקון חשוב מאוד(מס' 10) לחוק התקנים, שאמור, בין היתר, לגרום למתן הקלות משמעותיות באכיפתה בארץ של התקינה על היבוא לישראל.
 
החל מחודש יוני 2013 הממונה על התקינה במשרד הכלכלה פתח בהליך של התייעצות עם הגופים הנוגעים בדבר, כולל לשכות המסחר, בנוגע לכוונת משרדו לבטל את רשמיותם של תקנים או חלקים של תקנים ישראליים רבים. מידע זה הופץ על ידי לשכת המסחר בין החברים שלה למתן הערות.
 
 מלשכת המסחר נעשו מספר פניות אל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה בהן הובעה תמיכה בתהליך זה והוצע לבטל את רשמיותם של מספר תקנים ישראליים נוספים.
 
בימים הקרובים אמורה להתפרסם ברשומות הודעה של שר הכלכלה בנוגע לביטול הרשמיות של יותר מארבעים תקנים ישראליים.  הכניסה לתוקף של ביטול הרשמיות של מספר תקנים תחול כעבור 180 יום או 360 יום מיום הפרסום של ההודעה ברשומות.
 
האיגוד פנה למשרד הכלכלה וביקש שבמקביל לביטול הרשמיות של התקנים הישראליים הם יוצאו מ- "צו יבוא חופשי" ומוצרים מיובאים שתקנים אלה חלים עליהם כחובה יהיו פטורים מחובת הצגת אישורי תקן לצורך שחרורם מרשות המכס בארץ.
 
יש לקוות כי ביטול רשמיותם של אותם תקנים ישראליים תעשה מהר ככל האפשר, הם יוצאו מ-"צו יבוא חופשי" ועל ידי כך לא יהיה צורך יותר בבדיקות תקן יקרות למוצרים רבים, \;אשר מייקרות ללא צורך את המוצרים המיובאים.